רבים מבקרים ברחבת הכותל המערבי בירושלים, מסיירים במנהרות הכותל ונחשפים לחלקים הפנימיים של המתחם - שהמידע עליו רק מתרחב ומתפתח עם השנים. אלא שמתברר כי זהו רק נדבך אחד מתוך עיר תחתית שלמה, שהולכת ומתגלה אט אט מתחת לרחבה.
רצפת הכותל אינה מסמלת את יסודותיו ואת קצהו של חומת המעטפת שנותר כשריד אחרון לבית המקדש השני, שנחרב לפני כמעט 2,000 שנים. בשנתיים האחרונות - בשעה שאזרחי העולם בכלל, והעיר ירושלים בפרט, היו ספונים בבתיהם בשל סגרי מגיפת הקורונה - הפעילות בכותל הייתה בשיאה; במקום הואצו עבודות הפיתוח והשימור הארכיאולוגי, ובוצעו חפירות משמעותיות ומרחיקות לכת שהניבו תוצאות עוצרות נשימה.
הגילויים שנמצאו מדהימים, וכעת, עם החזרה לשגרה, המבקרים בכותל יכולים להיחשף למראות העתיקים, שמכניסים גם את אנשי המאה ה-21 לאווירה של הימים ההם. גולת הכותרת היא הגשר הגדול: מבנה ארכיטקטוני מרשים, ששימש את הכהנים וכן הוביל מים אל המקדש לטובת עבודת הקודש.
אז כן, גם אם ביקרתם כבר במנהרות הכותל, ואפילו הייתם בהן יותר מפעם אחת, עוד לא ראיתם הכל. הגילויים החדשים יורידו אתכם קומה נוספת מתחת לאדמה, ויחשפו בפניכם את ימיו המפוארים של בית המקדש השני למרגלות הכותל; עד כמה שזה יישמע מוזר: ככל שחולפות השנים והמרחק מתקופת הפאר של הר הבית גדל, כך אפשר להתקרב וללמוד יותר על העולם העשיר שהיה בו.
סיפורו של הגשר הוא גם סיפור פארה וחורבנה של ירושלים כולה. אמת המים שעל הגשר היא פלא הנדסי, שנוצרה בטכנולוגיה מתקדמת לתקופתה. כדי להוביל את המים מבריכות שלמה שבבית לחם בנו החשמונאים אמה באורך של כ-23 קילומטרים, שעוברת דרך ארמון הנציב, משכנות שאננים והרובע היהודי. אמה זו שימשה אחד ממקורות המים המרכזיים של ירושלים במשך כמעט 2,000 שנה, עד ימי המנדט הבריטי.
את חורבנה של ירושלים אפשר לראות דרך הריסת הגשר, שהתרחשה פעמיים במהלך ההיסטוריה. בפעם הראשונה היו אלו החשמונאים עצמם - בניה של שלומציון - שהחריבו אותו במהלך מאבק ביניהם. ההרס השני של הגשר נעשה בזמן חורבן בית המקדש, ומסמל את היציאה לגלות. מאז הוא לא שוקם.
במהלך החפירות במקום התגלה מתחת לגשר מבנה ציבורי מפואר מימי בית שני, שהשתמר בצורה טובה ביותר. המבנה מעוטר בפריטים ארכיטקטוניים רבים ומרשימים, ויש בו מקווה טהרה מהגדולים שנמצאו. שימושו של חדר זה נותר בגדר תעלומה.
על פי ההערכות, היהודים שגרו בירושלים בסביבות שנות ה-30 לספירה (כארבעה עשורים לפני החורבן) הקימו את המבנה. החדר נבנה בבסיסו של הגשר הגדול, ושוכן למרגלות הר הבית - ליד הרחוב הראשי, שהיה מלא בחנויות שהיו מחוץ לשערי המקדש, ובהן עברו העולים לרגל לפני העלייה להר הבית. הקשתות והפתחים שנראים באופן ברור ובולט מעידים על קיומן של אותן חנויות.
לאחר חורבן בית שני, המבנה נחרב חלקית - ועל הריסותיו בנו הרומאים בית מרחץ גדול ומפואר. כמה אירוני ואבסורדי המראה הזה: אותו בית מרחץ מסמל את הנהנתנות שעומדת בניגוד מוחלט למקווה שקדם לו, וסימל את עבודת הקודש של בית המקדש.
היכל התקופות הצמוד אל המבנה המפואר מסמל את הקשר המתמיד בין עם ישראל לירושלים, ובחלל אחד ניצבים בו ממצאים מתקופות שונות ומגוונות - שהעתיקים בהם הם חרסים המתוארכים למאה העשירית לפני הספירה, בימי דוד ושלמה. יש בו גם רצפה מימי חזקיה מלך יהודה בימי בית ראשון, מתקן מים חשמונאי, קיר מימי בית שני וקשתות מהתקופות המאוחרות יותר - המוסלמית הקדומה, הצלבנית והממלוכית.
במהלך עבודות השימור שנעשו על ידי רשות העתיקות, נעשו קידוחים בקיר הצפוני של המקווה, ובעקבות כך התגלתה "קומת המקוואות". אחרי כל השנים הרבות שחלפו, יש בה עדיין נביעה פלאית; המים זורמים ממנה וממלאים את חלל המקווה במהלך כל השנה. פלא גדול מזה הוא שפתח הניקוז של המקווה, בן יותר מ-2,000 שנה, עדיין פועל, וכך מימי המקווה מהמקור החדש ממשיכים הלאה אל מעבי האדמה ללא הפרעה.
הקשת האחרונה בבסיסו של הגשר הגדול, קשת וילסון, משמשת היום כאזור תפילה מקורה ברחבת הכותל. הקשת התגלתה כבר בשנת 1867, אך הוסדרה לתפילה רק אחרי שחרור העיר במלחמת ששת הימים. הרב גץ תיאר ביומנו כיצד תהליך פינוי העפר התרחש בסרט נע על ידי אנשים ולא על ידי טרקטורים שהיו עלולים להרוס את הריצוף.
אחת ההפתעות הגדולות ביותר של החפירה הייתה גילוי מבנה דמוי תיאטרון מתחת לקשת. תיאטרון זה יכול להכיל מעל 200 איש ושימש כנראה להופעות מצומצמות (אודיאון), או לחילופין למקום מפגש של נכבדי העם לשם קבלת החלטות בהנהגה (בוליטריון) ואולי אפילו למקום ישיבת הסנהדרין לאחר שאלו גלו ממקומם במקדש בסמוך לחורבן. בנייתו של תיאטרון זה מעולם לא הושלמה, ולכן יש חוקרים הסוברים כי הוא מעולם לא היה בשימוש בפועל. יש חוקרים הטוענים כי בנייתו הופסקה עקב פריצת מרד בר כוכבא.
בקרוב ייפתח שטח נוסף לסיורים, וההערכה היא שבתוך כעשור יושלמו החפירות מתחת לרחבה, ולמעשה תעמוד רחבה תחתית לחלוטין - כזו, שממוקמת בדיוק מתחת לרצפה המפורסמת ותגיע לכל אורכה ורוחבה עד לכותל עצמו. לאור המבנים, המזכרות והתשתיות שכבר נמצאו, אפשר רק לדמיין ולהתרגש מהתגליות שממתינות בהמשך התהליך.
מסלול הגשר הגדול במנהרות הכותל>>